<h1>רבינו ירוחם מישרים נ"ב ח"ג</h1>
<h2>דף קכח.</h2>
פסולין מחמת קורבא שמוני' כך כתבו הגאונים ובפסולים דאוריתא כתבו התוספות דלא בעי' רשע דחמס כלומר אפילו לא יהיה לו שום הנאה פסול ובדרבנן בעי' רשע דחמס וזולת זה לא יהיה פסול ויש שפסקו כי אפילו בדרבנן לא בעי' רשע דחמס קמא. ראשון בראשון כגון שני אחים או אב ובנו או ראשון בשני כגון ראובן לבן שמעון או שני בשני כגון בן ראובן לבן שמעון פסולין זה לזה בין לחובה בין לזכות אבל שלשי בשני כגון בן בנו של ראובן לב(י)ן שמעון כשרים זה לזה או בן בנו של ראובן ליעקב אבל שלישי בראשון כגון בן בנו של ראובן לשמעון או שמעון לו מחלקת רב אלפס פסק שכשר ור"ת כתב שפסול וכן כתב בה"ג וכתב דלגבי קדושין צריכא גט והוא פסול מדרבנן סנהדרין בתרא. בעל כאשתו וכן אשה כבעלה אפי' יהיה תרי זימני כלומר משני צדדים כגון בעל אשה ובעל בתה או גיסו כלומר הנשואין שתי אחיות שהן ראשון בראשון אבל ראשון בשני אם הוא משני צדדיו כגו' בעל רחל ובעל דינה בת לאה והוא חתן גיסו וכל שכן שני בשני משני צדדיו כגון בעלי בנות שני אחין או בעלי בנות שתי אחיות כשרין זה לזה אבל מצד אחד אפילו ראשון בשני כגון אחי חמי או אחי חמותי לא יעיד לי ולא אני לו ואפילו שני בשני מצד אחד כגון בן אחי חמי או בן אחות חמי או בן אחות חמותי או בן אחי חמותי לא יעיד לי ולא אני לו בכל אלו בעל כאשתו ואשה כבעלה וכן אשת חורגו חוץ משלישי בראשון שאפילו מצד אחד ואפילו למאן דאמ' שלישי בראשון פסול לא אמרי' אשה כבעלה כגון משה כשר לאשת פנחס סנהדרין. בעל אמו פסול לו ולאשתו וכן לבע' חמותו חורגו לו ולאשתו לבדו ולא בן חורגו ולא חתנו סנהדרין. אבי חתן ואבי כלה כשרים זה לזה סנהדרין. אשתו ארוסה אינו מעיד לה בין לזכו' בין לחובה פי' אבל לקרוביה מעיד עד שישאנה סנהדרין. אחי הא' כשרים כגון מי שנשא אשה ויש לו בנים מאשה אחרת ולה גם כן יש בנים מאיש אחר אותן האחין מעידין זה לזה סנהדרין. שלשה אחין מעידין בחזקת שלשה שנים אחד לכל שנה עם אחד מן השוק בתרא. בעלי דינין שקבלו עליהם קרוב או פסול ויש חלוק בין קודם גמר דין ובין אחר גמר דין בין שקבלו אותם במקום עד אחד ובין במקום שנים ובין קנו ובין לא קנו ובשקנו בדברים לא קנו אלא בזמן שיש להם תביעה זה על זה דאי אין להם תביעה זה אצל זה לא קני באמירה זולתי בקנין מאחר שעתה מחייב עצמו ודין הכל כמו אם בררו דיינין ובדיני דיינים תמצאנו בחלק הי"ג ובעדים יש חלוק בין חדא לגריעותא ובין תרתי לגריעותא ושם תמצאנו סנהדרין מציעא. צריכין העדים שלא יהיו קרובים זה לזה סנהדרין. צריכין העדים שלא יהיו קרובים לדיינים כי בקיום שטרות אין לחוש אם העדי' המעידים על חתימת העדים קרובים לדיינים המקבלים עדותן משום דאין יכול לבא לידי הזמה. וכתב הרא"ש בתשובה כי זהו לכתחלה אבל דאיעבד אין לפסול שטר שהעדים קרובים לדייני' כי לכתחלה הוא דקאמר בירושלמי סנהדרין כתובות. שטר של לוה וערב והעדים קרובים אל הערב פסול פי' רש"י דמיירי בעידי הלואה. ולפי פירושו דמיא לההיא דירושלמי דנותן לשני בני אדם והעדים קרובים לזה ופסולין לזה ותמצאנו במתנ' בריא בח"א. ויש מי שפירש דלא איירי בעידי הלואה אלא שהשטר ביד המלוה והלוה מביא עדים שפרעו והם קרובים לערב ואינן נאמנין לא על זה ולא על זה. ופי' הראב"ד מיירי שטוען לוה פרעתיך והביא אלו העדים מלוה שלא פרעו ולא אמרינן שיהו העדים נאמנין לגבי לוה ולא לגבי ערב מאחר שהן קרובים לו כי בכי האי גונא לא פלגינן דבורא דלא דמי לדידי אוזיף ברביתא דפלגי' כי התם הם שנים דבורים לדידי ואוזיף אבל הכא הכל אחד כי הוא כתב בתשובותיו כי כל עדות שבטלה מקצת' מחמת פיסול קורבה בטלה כולה מכות.
